#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"השכיר את ביתו או מישכנו וכבר גר בו 3 שנים, המשכיר אומר ל3 שנים השכרתי והשוכר אומר ל5 שנים ונאבד לי השטר: 1] מי נאמן? ומה הטעם? והאם זה נחשב ל""מיגו להוציא""? ומה הטעם?  2] באיזה 2 אופנים נאמן בעל-הקרקע?"	"1. נאמן השוכר או המלוה שיושב בבית - מדין מיגו שהיה טוען שקנהו - שהרי כבר גר בו 3 שנים, ואי""ז נחשב למיגו להוציא - כי לפי טענתו ששכרו או ממושכן לו ל-5 שנים, ברגע שנכנס לבית ועשה קניני-חזקה, קנהו ל-5 השנים, וכשלפי טענת-התובע הוא מיגו להוציא אבל לפי טענת-הנתבע  המיגו הוא להחזיק, נאמן הנתבע ע""י המיגו.<br>2. כשאין לשוכר מיגו שקנהו, והם ב2 אופנים:      1.כשיש עדים שהשכיר או מישכן לו.     2. כשיש עדים שבעל-הקרקע בתוך ה3 שנים מחה בשוכר - שלא יהיו לו 3 שני-חזקה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שיז/סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שכר דירה ל""שנים"" - זה אומר ל3 שנים וזה אומר ל2 שנים וקדם השוכר  וגר בשנה ה3:          1]האם ב""ד מוציאים מהשוכר את עלות-השכירות לשנה ה3? ומה הטעם?            2] מה הדין כשהמשכיר תפס מהשוכר, האם ב""ד יוציאו מהמשכיר?         3]באיזה אופן לכו""ע מוציאים מהשוכר [2 אופנים]?       4] כשנראה לב""ד שהשוכר לא יכול להביא ראיה והמשכיר יכול להביא ראיה, האם מוציאים מהשוכר [מהי סברת המחלוקת בזה] ?"	"1.לא, כי אם נוציא ממנו, כיון שהוא דבר שעשוי להתברר וכבר גר בשנה ה3 וגם המשכיר שתק בזמן שאכל השוכר, שמא יביא השוכר ראיה לטענתו ונמצא שב""ד טרח בחינם להוציא מהשוכר.       2.לא - כי מועילה תפיסה.[ש""ך]              3.ב2 אופנים: 1.כשעדיין לא גר.  2.אפילו כשגר, כשנראה לב""ד שהמשכיר והשוכר לא יוכלו להביא ראיה לטענותיהם כגון שמתו העדים והעדים לא הודיעו לאחרים את עדותם. [ואם לשוכר יש טענת מיגו של פרעתי או להד""ם, לעולם לא יוציאו ממנו]               4.כשנראה לב""ד שהשוכר לא יכול להביא ראיה אך המשכיר יכול להביא ראיה, דעת הש""ך והט""ז, שב""ד מוציאים מהשוכר את מחיר השכירות של שנה ה3 - שהרי מדין קרקע בחזקת בעליה עומדת, המשכיר ל""צ להביא שום ראיה להיתר-אכילתו, דעת הסמ""ע שב""ד לא יוציאו מהשוכר עד שהמשכיר יביא ראיה לדבריו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שיז/סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שילם על שכירות  ל3 שנים, המשכיר אומר כבר עברו ה3 שנים והשוכר אומר לא עברו וקדם השוכר וכבר גר שנה נוספת,         האם מוציאים מהשוכר תשלום שכירות על השנה ה3 [3 שיטות]?	"נחלקו הפוסקים ו3 שיטות בזה:             דעת הש""ך שדינו שווה להשכיר לשנים סתם ולפי ראות עיני הב""ד שאם הוא עשוי להתברר, לא יוציאו מהשוכר, ואם אי""ז עשוי להתברר, יוציאו מהשוכר.             דעת הסמ""ע שמוציאים מהשוכר כי אי""ז נחשב עשוי להתברר- שרק כשכתבו שטר משונה ""שנים"" סתם, מוטל על העדים לזכור את התאריך ואף הם מוסרים לאחרים את עדותם ולכן הוא עשוי להתברר, משא""כ במקרה דנן שכתבו 3 שנים, אי""ז עשוי להתברר.      דעת הב""ח שלא מוציאים מהשוכר, כי נאמן בעל-השטר לומר מתי נגמרו השנים, ורק כשכתבו שנים סתמא יש רעותא לדבריו, ולכן זה תלוי האם הוא עשוי להתברר."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שיז/סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	השוכר והמשכיר מתווכחים האם השוכר שילם: 1]מתי נאמן המשכיר שלא שילם? ומה הטעם?          2]האם השוכר לפני שפורע למשכיר יכול להשביע את המשכיר שלא שילם לו? ומה הדין בהלואה, האם יכול להשביע את המלוה לפני שפורע לו?               3] מתי נאמן השוכר ששילם ואפילו בתחילת היום? ומה הטעם?         4] מתי נאמן השוכר רק בסוף היום? ומה הטעם?      5] באיזה אופן נחלקו הראשונים והפוסקים בשכירות ובהלואה מי נאמן?         ומה ההלכה למעשה?	"1.בתוך זמן-השכירות לפני שהגיע היום שבו מחוייב השוכר לשלם - ומשום חזקה שא""א פורע תוך זמנו.    2.א""י להשביע עד שיפרע, בהלואה נחלקו הפוסקים, דעת הש""ך והט""ז שא""י להשביע היסת עד שיפרע, דעת הסמ""ע שיכול להשביע בתחילה כיון שהוא כבר מחוייב וחושש הלוה שלא ישמר לו הכסף לפרעון משא""כ בשכירות שעדיין לא התחייב לפרוע, מסתבר שלא פרע ולכן א""י להשביע לפני שפרע.       3.כשהגיע היום שבו מתחייב השוכר לשלם אפילו בתחילת היום נאמן, כי לפעמים אדם פורע אפילו בתחילת היום שבו הוא מתחייב לפרוע.            4.כשהשוכר טוען שפרע בתוך הזמן שאינו נאמן אלא במיגו שהיה טוען פרעתיך עכשיו, ולכן אינו נאמן בתחילת-היום אלא בסוף היום - כי לטעון בתחילת היום פרעתיך עכשיו זה מיגו דהעזה ורק בסוף היום שאין זה כ""כ העזה כי טוען שעבר יום שלם שהספיק לפרוע, אין זה מיגו-דהעזה ולכן נאמן לומר שפרע בתוך הזמן.              5.בסתם-שכירות וסתם-הלואה שאינם פחות מל""י, נחלקו הראשונים והפוסקים, שיטת הראב""ד והטור וכך פוסק הרמ""א שאדם עשוי לפרוע בתוך הזמן ולכן השוכר נאמן שפרע, שיטת הרמב""ם שכיון שאינו חייב אלא לאחר ל' אינו נאמן. <br>בדעת השו""ע נחלקו הש""ך והגר""א:            הש""ך סובר שאינו נאמן וכדעת הרמב""ם, ומה""ט תמה סתירה בשו""ע שבהלואה מצינו שס""ל שאדם פורע בתוך הזמן ונאמן הלוה שפרע, אא""כ נחלק בין הלואה לשכירות - שרק בהלואה שהוא כבר מחוייב בחוב עשוי לפרוע בתוך הזמן, משא""כ בשכירות שאינו חייב כי אינה משתלמת אלא לבסוף,          והקצוה""ח מיישב כעי""ז שהחזקה שאאפות""ז היא רק במקום שהמנהג כך, ולכן ס""ל לשו""ע לחלק ביניהם - כי שכירות בנ""א לא רגילים לשלם לפני הזמן שהגיע וחוב רגילים לשלם קודם.                 ודעת הגר""א שהשו""ע סובר גם בהלואה שאינו נאמן."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שיז/סעיף א	בשאלה 2 בשכירות הוא מוסכם ש... בהלואה נחלקו הפוסקים.	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	משכיר ושוכר שיש ויכוח ביניהם, הדין עם מי?  1]כשכתבו שטר שכירות ל10 שנים ולא כתבו בו תאריך לא של כתיבת-השטר ולא של של תחילת-השכירות, המשכיר אומר כבר עברו 10 שנים והשוכר אומר עדיין לא עברו?           2]כתבו תאריך של חתימת-החוזה לפני 10 שנים אך לא כתבו בו את התאריך לתחילת-השכירות וטוען המשכיר שגם תחילת-השכירות הייתה מיידית ואילו השוכר טוען שסיכמו שתחילת-השכירות בפועל תהיה רק לאחר חצי-שנה, מי נאמן? ומדוע?      3]מהו מחיר-השכירות - השוכר אומר ב2000 והמשכיר אומר ב2500, ומה הטעם?                     4] קנה מקרר ועדיין לא שילם ויש ויכוח בין המוכר לקונה מה המחיר שסיכמו, מה הדין?           והאם יש חילוק בין ויכוח בין המשכיר לשוכר לבין ויכוח בין המוכר לקונה?	"1. המשכיר נאמן - שקרקע בחזקת-בעליה עומדת, וישבע המשכיר שבועת-היסת ויוציא את השוכר או שיביא השוכר ראיה לדבריו.     2. הסמ""ע כתב שמסתמא תחילת-השכירות הייתה מיידית או סמוך לה, ולכן ודאי של""נ השוכר שסיכמו שתתחיל השכירות רק אחרי חצי-שנה [-גם מבחינה מציאותית יש לסתור את טענת-השוכר - למה שיסכים המשכיר לשמור לשוכר את הבית למשך חצי-שנה] ולכן נאמן המשכיר שמיד נכנס השוכר, ואף שכתב הסמ""ע שיתכן שהשוכר נכנס קרוב לזמן חתימת-החוזה, מ""מ כיון שהשוכר לא טען שנכנס קרוב לזמן חתימת-החוזה, המשכיר נאמן בטענתו.               3. כשיש לשוכר מיגו שהיה טוען פרעתי או מעולם לא שכרתי ממך, תמיד נאמן השוכר,          וכשאין לשוכר מיגו, אם השוכר עדיין לא גר, נאמן  המשכיר - ומשום שקרקע בחזקת בעליה עומדת, כשכבר גר השוכר, דעת הרמ""א שהשוכר נאמן רק במקום שיש לו מיגו, אבל הש""ך סובר שכיון ששתיהם טוענים טענת-ברי, השוכר נאמן אף בלי מיגו כי החזקה שיש למשכיר בקרקע לא מועילה להכריע בויכוח הכספי שביניהם, וכיון שאין למשכיר חזקה, נאמן השוכר מדין הממע""ה.       4. כשהמקרר ברשות הקונה, נאמן הקונה מדין הממע""ה, משא""כ בשוכר כשעדיין לא גר, נאמן המשכיר, וכשהשוכר גר, נאמן השוכר."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שיז/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שכר לחודש ימים דירת-נופש לאחר שבועיים התווכחו המשכיר והשוכר כמה סיכמו על מחיר-השכירות המשכיר אומר 15,000 ש""ח והשוכר אומר 10,000 ש""ח ועדיין השוכר לא שילם למשכיר כלום. <br>מכיון שהם לא הגיעו לעמק השוה, אמר המשכיר לשוכר: לדירה הזו יש ביקוש ולכן אם אתה לא מוכן לשלם 15,000 ש""ח תצא עכשיו מהדירה ותשלם חצי ממחיר-השכירות סך 7,500 ש""ח.  טען לו השוכר:1]חצי ממחיר-השכירות הוא 5,000 ש""ח ולא 7,500 ש""ח.  2]כיון ששכרתי לחודש ואתה מיפר את החוזה, אפילו 5,000 ש""ח לא אשלם אלא אקח את ה-5,000 ש""ח שאני מחוייב לשלם לך כדי לשלם בזה את ההתייקרות שתהיה לי לשכירות החצי-חודש שאני רוצה לנפוש.<br>המשכיר והשוכר שתיהם אמרו ועשו - המשכיר הוציא את השוכר מהדירה והכניס שם שוכר אחר והשוכר הלך ושכר לו לשבועיים ימים דירה אחרת במחיר 7,500 ש""ח.  כשבא המשכיר לשוכר ודרש את כספו סך 7,500 ש""ח אמר לו השוכר, בגללך הוצרכתי לשכור ביוקר דירה אחרת מעבר לתקציב שסיכמתי עמך -בתוספת מחיר של 2,500 ש""ח ולכן לא אשלם לך על כל השבועיים הללו אלא סך 2,500 ש""ח,     הדין עם מי?"	"אם האמת שהשוכר סיכם עם המשכיר סך 10,000 ש""ח, רשאי השוכר לקחת מהכסף שמיועד למשכיר ולשלם בזה את ההתייקרות של השכירות שנוצרה מחמת המשכיר, אלא שצריך שתהיה לשוכר נאמנות כדי לטעון את זה, והנאמנות של השוכר היא רק במקום שיש לו מיגו - שמעולם לא שכרתי ממך או שהיה אומר פרעתי.<br>ואמנם בזמן שהמשכיר הוציא את השוכר, לא היה לשוכר נאמנות של מיגו שהיה טוען פרעתיך - כיון שחזקה שאאפות""ז וכשעדיין לא שלמו ימי-השכירות בדר""כ אדם לא פורע וכן לא היה לשוכר  מיגו שהיה טוען שמעולם לא שכרתי ממך - כי טענת לא שכרתיך שייכת רק כשנגמרו ימי-השכירות אך לא כשע""י הטענה הזו השוכר רוצה להישאר בבית-המשכיר, אך מ""מ אחרי שנגמר חודש-השכירות, יש לשוכר את המיגו הזה ועי""ז נאמן השוכר ששכר ממנו ב-10,000 ש""ח וע""י הנאמנות של השוכר, נמצא שהתברר לנו שהמשכיר הוציא את השוכר מביתו שלא כדין, ולכן השוכר יכול אף לקזז מהשכר שהוא צריך לשלם למשכיר את הנזק שנוצר לו ע""י שהוציא אותו שלא כדין.[נתיה""מ]                     אך לכאורה יש להקשות,שהרי מיגו הוא רק נאמנות ולא בירור -ולא מיבעיא אם מיגו זה כח-טענה אלא אפילו אם מיגו הוא נאמנות של מ""ל לשקר מ""מ המיגו לא מברר לי את המציאות של מחיר השכירות שהיה ביניהם, וא""כ בזמן שהתווכחו המשכיר והשוכר על המחיר ולא היה לשוכר שום נאמנות לטענתו כי זה היה בתוך-הזמן של""נ השוכר לטעון פרעתי ולכן היה מותר למשכיר להוציא את השוכר מהבית מדין קרקע בחזקת-בעליה עומדת, וא""כ כיום שעבר הזמן אמנם יש לשוכר מיגו אבל כדי שיהיה מותר לשוכר לקזז מהמחיר שהוא ודאי היה חייב לשלם למשכיר, צריכים להגדיר שבאותו זמן שהמשכיר הוציא את  השוכר זה היה שלא-כדין וכיון שמיגו לא מברר לי את המציאות, איך נוכל ע""פ מיגו שהתחדש לשוכר היום להגדיר את הוצאתו של השוכר שהיתה לפני שבועיים שהיא היתה שלא כדין?   וי""ל שאמנם מיגו הוא לא בירור של המציאות ורק כלפי דינים שמכאן ולהבא נאמן השוכר, אבל כאן שהנידון שלנו כמה כסף מחוייב עכשיו השוכר לשלם למשכיר, ע""י מיגו נאמן השוכר שא""צ לשלם יותר מ2,500 ש""ח - כי התשלום שמחוייב השוכר לשלם הוא נחשב  דינים של מכאן-ולהבא. <br>ולומד הנתיה""מ שבמקרה הדומה לזה מדבר הרמ""א ומה שכתב הרמ""א שהשוכר נאמן רק בשם י""א - כי יש חולקים שס""ל שאיננו נאמן כיון שזה  נאמנות של  מיגו מממון לממון - שע""י הנאמנות שלו, אנו פוטרים אותו לשלם על מה שהוא ודאי חייב  כי היו לו הוצאות,  אך נראה לומר שבמקרה שלנו לכו""ע נאמן השוכר -כי המקרה שבו כתב הנתיה""מ שהוא מיגו ממון לממון הוא ששכר ל10 שנים וסיכמו שישלם על כל שנה בסוף-השנה ומתווכחים המשכיר לשוכר אחרי 5 שנים על המחיר וכמה שילם בינתיים על חלק השנים שעברו והוציא המשכיר את השוכר מהבית והשוכר שכר בית אחר יותר יקר, וע""ז סובר  הרמ""א שאמנם הנאמנות של השוכר על המחיר ששילם עד עכשיו היא מכח דין הממע""ה - כי החזקה שיש למשכיר בקרקע לא יכולה להועיל עפי""ז להוציא יותר כסף מהשוכר אבל  מה שרוצה השוכר לקזז למשכיר מהמחיר שהוא חייב למשכיר על שכירות של שנים הקודמות אף לפי טענתו ובגלל שהוציאו המשכיר שלא כדין באמצע ה10 שנים, זה יתכן רק כשהשוכר יברר לנו כטענתו והוא יכול לברר את זה במיגו שהיה טוען פרעתי או שמעולם לא שכרתיך, וע""ז כתב הנתיה""מ שזה מיגו ממון לממון שכיון שסיכמו שישלם בסוף כל שנה, מה שהוא רוצה לקחת מהכסף של שנה קודמת כדי לשלם בו הוצאות שהיו לו בשנה אחרת, זה נחשב ממון לממון, משא""כ במקרה שלנו שהיתה שכירות לחודש ימים וההוצאות שהיו לו הם על אותו שכירות, אין זה נחשב ממון לממון ולכן לכו""ע נאמן השוכר."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שיז/סעיף ב		
